אשת חיל 

אשת חיל

אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר: "גמלתהו טוב ולא - רע כל ימי חייה"...

הייתה אישה יפת תואר ויפת מראה, שנטשו אותה הוריה והתגלגלה בכל העולמות, עד שמצאה לעצמה בית מפח כדי להישמר מהחיות הרעות ודאגה לפת לחם, כדי לא להרגיע את הרעב. יום אחד, כאשר ירדה לשוק, ראה אותה איש עשיר מאוד ושאל עליה: "מי זאת האישה יפת תואר ויפת מראה"?... סיפרו לאיש העשיר את כל תולדות חייה של האישה הזאת וביקש להיפגש איתה. האישה נענתה לבקשה והתחיל הדו שיח בניהם שלבסוף האיש אמר לאישה: "אני רוצה להתחתן איתך"! האישה טענה לפני האיש: "אני אישה חסרת כל ואתה איש שיש לך הכל, כך שמפה יוצא, שאתה קונה את יפת התואר ויפת המראה בכספך הרב ובביתך המפואר וברכבך המהודר"...שעל כן תשובתי – לא. טען בפניה האיש: אני אקח אותך ואראה לך את כל הממלכה שיש לי ואתן לך ייפוי כוח מלא לשאול בכל מקום שחפצה נפשך לדעת אם קיים רכוש נוסף...ואת.. נותנת את כל הממלכה לכל אשר חשקה נפשך מלבד לעצמך, "כך שאני חסר כל ואת יש לך הכל"...ובמצב הזה – אני רוצה שתהיי אשתי. האישה עמדה מול האיש ושאלה את עצמה: "אפשרי או בלתי אפשרי מה שעיניי רואות, מה שאוזניי שומעות ומה שגופי מרגיש"?...

את התשובה לא מצאה ושאלה את האיש את פשר הדבר, והאיש ענה לה כך...

את כל הממלכה שאת רואה אותה אני עשיתי אותה, כאשר הוריי נטשו אותי והתגלגלתי בכל העולמות... ולא מצאתי אישה יפת תואר ויפת מראה כמוך, כך שאם אני מוותר על כל הממלכה, "אני חוזר לדמותי שהיא דמותך" כך שאם עשיתי את כל הממלכה הזאת לבד במשך כל שנות חיי...אני אעשה אותה שנית כהרף עין - אבל הפעם לא יהיה בשבילי אלא בשבילך...

"ומאז ועד היום חיו להם הזוג באושר ובעושר"...

על האשה הזאת נאמר: " כג - ויאמר, האדם, זאת הפעם עצם מעצמי, ובשר מבשרי; לזאת יקרא אשה, כי מאיש לקחה-זאת".